נלוש האהובה והיקרה 10/9/2012-8/6/2021

לאחר החלמתה המופלאה של נלוש מניתוח כריתת הרגל בסוף פברואר 2021, היה נראה שחזרה לעצמה.

  לשמחתי נוכחותו של זומי הענק טוב הלב עודדה אותה:  מהר מאוד חזרה לאכול כרגיל, רצתה טיולים ארוכים ואפילו חזרה לעשות ספרינטים בריצה כפי שתראו בסרטון

אולם השמחה לא ארכה..
החל מתחילת  מאי החלה לאכול פחות וכשהחלו האזעקות הפסיקה לאכול!

חשבנו שאולי זה משום לחץ נפשי, אבל היא היתה ערנית, רצתה טיולים ארוכים עם חברה הטוב זומי, גם בתקופת המלחמה,  אך לא נגעה באוכל, גם לא אוכל ביתי.. 
לפעמים התרצתה ואכלה חטיפים לכלבים, פרוסות נקניק  ופרוסות גבינה צהובה..

אחרי חג שבועות לקחתי אותה לבדיקה בבית החולים הווטרינרי  בעומר, הווטרינר העלה חשש שהסרטן חזר והציע צילום.

סירבתי, ידעתי שצילום המראה שהסרטן התפשט פירושו גזר דין מוות לנלוש אהובתי..

קיבלתי מעוררי תיאבון, הוצע לי לתת לה טיפות אופטלגין לשיכוך כאבים

מעוררי התיאבון לא עזרו, סירבה לאכול, רצתה טיולים יותר קצרים.

חזרתי והפעם הסכמתי לצילום.   לצערי הרב התאמתו החששות , הסרט האלים התפשט בכל ריאותיה.

 אבל נלוש הייתה ערנית , שמחה ונמרצת

 קיבלתי סטרואידים ומעוררי תיאבון.  בנוסף נתתי לה פורמולות סיניות לחיזוק ומניעת ליחה ושיעול המלווים סרטן ריאות..

יומיים אחר כך בשבת רצתה טיול ארוך. הלכנו לחורשת לון המרוחקת מביתנו 1.2 ק"מ ונלוש נראתה אנרגטית ושמחה.  טיילנו 55 דקות (כפי שאתם רואים בתמונה למטה).

למחרת הידרדר מצבה מאוד.  היה נראה שסובלת מכאבים. 
 ירדה לעשות צרכים, שתתה הרבה מים ואכלה מעט. נתתי לה טיפות אופטלגין שהרגיעו אותה

 למחרת לא  שתתה לא אכלה, ירדה לעשות צרכים וחזרה לשכב  באפיסת כוחות

התקשרתי לבית החולים הווטרינארי  שם אמרו שאין מה לעשות והציעו המתת חסד. בלב שבור הסכמתי

השכבתי אותה לידי על הספה ליטפתי אותה ובכיתי.
נלוש שכבה כמו מעולפת.
 כשהתכוננו לצאת ואני קמתי היא הפילה עצמה מהספה ובאה לקראתי מכשכשת בזנב..

הצעתי לה  פסטראמה- אכלה בתיאבון, אוכל נוסף, כנ"ל, במרפאה שתתה הרבה מים

 החלטתי, לא מרדימה אותה, מבקשת טיפול תומך במרפאה, קיבלתי, נראה היה שמטיב את מצבה

למחרת כבר רצתה טיול ערבית עם זומי, טיילנו 25 ד'

אחרי הטיול מצבה החל מידרדר.  נראה היה שסובלת מכאבים עזים והאופטלגין לא משפיע, אך עדיין בקשה לרדת לעשות צרכים וכשכשה בזנב לקראתי

 ביום שבת הגיעה המשפחה להיפרד ממנה. נלוש שמחה לקראת האורחים  והנכדות החמודות..

עבר עליה לילה קשה….

בימי ראשון ושני הייתי עמוסה אז קבעתי תור ליום שלישי  בצהריים, לאחר שאסיים ההדרכה בנגב zoo, עם ד"ר  לואי הווטרינר שטיפל בה.
נלוש עדיין  הייתה חיונית
חשבתי לבקש משככי כאבים חזקים יותר
 רזה כשלד, נכנסה למרפאה עלתה על המשקל (שוב ירדה מאוד!)  שתתה מים לרוויה ורבצה בנחת על מגבת  שהבאתי עליה אהבה לרבוץ בבית ..

כשהגיע תורינו ביקשתי מד"ר לואי משככי כאבים חזקים יותר.  הוא שאל  "אינך שמה לב שהיא מתנשמת כבד האם ראית את  זה גם בבית?"
 נאלצתי להודות שכן.
 לילה קודם התעוררתי מהתנשפויותיה ששל נלוש ומיבבותיה השקטות בגלל הכאבים, מידי פעם קמה והסתובבה בחוסר מנוחה

 ד"ר לואי אמר "במצב זה הדבר הטוב היותר שאת יכולה לעשות עבורה  הוא המתת חסד"

"לא יכאב לה?" שאלתי

 "לא,  זה כמו בדיקת דם".

נשארתי לידה וליטפתי אותה כשלואי הזריק לה זריקת הרדמת נצח..
 כל כך רזה…

 מיד ראש נפל ונשימתה פסקה..

נשארתי איתה עוד כמה רגעים, אך  זו כבר לא הייתה נלוש  האהובה שיצאה לדרך חדשה..

הלוואי שתגיע למקום טוב יותר..

אני מודה לה  בכל ליבי על למעלה מ7 וחצי שנים נהדרות..

יהי זכרה ברוך.. 

monia yunovitz

שמי ד"ר מוניה יונוביץ. מדענית וחוקרת. מורה למדעים וביולוגיה. מגישה לבגרות בביולוגיה. מדריכה ילדים ומבוגרים בנגב ZOO. אוהבת ודואגת לאיכות הסביבה ולחיות הבר

כתיבת תגובה