Print 🖨 PDF 📄 eBook 📱

הסיפור שלי עם הרקולס הנשר המקראי הנהדר

בתחילת דרכי  כמדריכה בנגב zoo, הצטרפתי לאלכס, מדריך ותיק ומצוין, להדרכת ילדם בגן חובה

בסיור בגן, כשהגענו לכלוב דורסי היום  בו נמצאים גם הנשרים, שמעתי את אלכס אומר לילדים  שזוג הנשרים הגיע מהגן הזואולוגי באבו כביר לאחר שהעמידו הרבה צאצאים וכעת זכו  לפרוש בכבוד בנגב zoo   הוא ציין שהרקולס הוא לקראת גיל 50.

מיד  הבנתי, זה אותו הרקולס שפגשתי לפני 45 שנים שעבדתי כמתנדבת בגן הזואולוגי באבו כביר.

כל כך התרגשתי:  שנינו נפגשנו כששנינו היינו צעירים ויפים ונפגשנו שוב בגיל פרישה בנגב zoo.

את הרקולס החתיך, גם בזקנתו,  במלוא הדרו,  פורס כנפיים כפי שאתם יכולים לראות בתמונה 

                                                                                                                                                                                                                 צולמה ע"י ליגל יונוביץ

נשר פורס כנפיים. מוטת כנפיו 2.80 מ'

כשהייתי בשנות העשרים גרתי בקריית שלום בדרום תל אביב לא רחוק מהגן הזואולוגי ההיסטורי שהיה באבו כביר, עבדנו אחותי ואני כמתנדבות בשבתות ועזרנו לצוות המטפלים

באותה תקופה שלט בגן פרופסור היינריך  מנדלסון האגדי שפעל רבות לשמר מינים בסכנת הכחדה,

הנשר המקראי היה בסכנת הכחדה (לצערי גם היום) עקב הרעלות, אבל לא רק.

אני זוכרת כשהרקולס הגיע לגן עם בת זוגו, הודיע מנדלסון שהם יהיו ההורים של כל  הנשרים שיחזרו לטבע

וכן הרקולס עם בנות זוגו שהתחלפו במשך השנים, הביאו הרבה צאצאים ששוחררו לטבע. בסרטון שנלקח דף הפייסבוק בנגב zoo, אתם רואים את הרקולס וזוגתו הנוכחית אטריקס

לצערנו הרב, חלק מהצאצאים  מתו  בהרעלות כמו בשנות החמישים.

מידע מעניין על הנשרים תוכלו לראות בסרטון "זן נדיר עופות דורסים"

למה זה רע לנו שאין נשרים?

רוצה לספר לכם קצת על  הסיבות להתמעטות הנשרים

 גודלו המרשים, כשפורס את כנפיו  אורכו מגיע ל2.8 מ' ומעופו על ידי דאייה כאילו ללא כל מאמץ, הביאו לו את הכינוי  "מלך העופות" למרות  שמזונו הוא פגרים, אפילו במצב ריקבון כזה שכל חיה אחרת שהייתה אוכלת אותם הייתה חולה או מתה.

בתוך הקיבה של הנשר יש חומצה חזקה מאוד שיכולה לטפל בכל פגר בכל מצב, אבל לא ברעל.

 חקלאים שסבלו מטרפת הבקר שלהם על ידי  תנים וזאבים, לקחו את החוק לידיהם, כמו במקרה השקנאים  וניסו לפתור את הבעיה הזו על ידי פיזור של פגרים מורעלים.  התנים והזאבים לא נגעו בבשר המורעל אבל הנשרים שאכלו ממנו הורעלו.

 סיבה נוספת היא קיומם של עמודי חשמל שגרמו למותם של נשרים רבים כמו דורסים  רבים אחרים. מבחינתם עמוד חשמל הוא מקום תצפית מעולה. וכשעוף גדול פורס את כנפיו, הוא סוגר מעגל חשמלי ומתחשמל.

במקומם, כפי שניתן לראות באזורים מפותחים בישראל ובעולם (בארצות הברית), מבינים את הצורך לבצע פריסה תת קרקעית של תשתית החשמל, לקבלת תשתית אמינה עבורנו הצרכנים  ובטוחה לעופות הגדולים. 

בינתיים חברת החשמל   בשיתוף עם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע מנסה למצוא פתרונות  בצורת בידוד  החלק העליון של עמוד החשמל.

סיבה נוספת לפגיעה במספרם של הנשרים היא צמצום בית הגידול שלהם. כלומר פחות מקום שבו הם יכולים לחיות. 

עוד על הנושא תוכלו לראות בסרטון
"יש נשר בשמיים"

הנשר כחבר ב"צוות הניקיון" של הסביבה

הראש הקרח מאפשר לנשר להיכנס לתוך הפגר ללא סכנה שהנוצות תתרטבנה ותזדהמנה. נוצות רטובות בראש היו מכבידות על הנשר ומפריעות לו לעוף.  הנוצות שמתחת לראש, כפי שתראו בתמונת הראש של  נשר למטה, הם כמו סינר שמאפשר לזוהמה להחליק  ולא לזהם את שאר הנוצות בגוף

בשתי התמונות למטה משמאל אתם רואים ראש קרח של נשר האוכל פגרים ושל נץ שראשו מכוסה בנוצות  הנץ הוא דורס  (הורג את הניצוד על יד טפריו)

פגרים מפיצים חיידקים מחוללי מחלות

הנשרים הם חלק מ"צוות הניקיון" של הטבע, כמו הצבועים, העורבים והרחמים. באכילת הפגרים הם מונעים התפרצות מגיפות כתוצאה מהתפשטות חיידקים ונגיפים

 באזורים בצרפת בהם נעלמו הנשרים בגלל הרעלות,  התפרצו מגיפות לא מוכרות  בשנות ה60 של המאה ה20

שלישיית נשרים
שלישייה מדהימה של נשרים מקראיים בדאייה
צילום: אייל ברטוב
נשר דואה בשמיים
יש נשר בשמיים צילום: אייל ברטוב
ראש קרח של נשר
ראש קרח של נשר שימו לב ל"סינר": שיש מתחת לצווארו pixabay
ראש של נץ
ראש עם נוצות של דורס בשם נץ pixabay

 חיי האהבה של הנשרים

 משמצא הנשר את האחת שתהיו בת זוגו, הם נשארים יחד לשנים ארוכות.  החיזור אצלם מתבצע,  לרוב, באמצעות מעופי ראווה כנף נוגעת בכנף.  החיזור נעשה בדרך כלל בתחילת החורף
דצמבר –ינואר, וגם במחוות אחרות כפי שתראו בסרטון

הנשרים בונים את קינם במצוקים גבוהים.  הנקבה מטילה בדרך כל ביצה אחת בשנה ושני בני הזוג דוגרים 
עליה בתורם

הם חיים בחבורות ומכירים זה את זה אבל אוהבים  לריב על האוכל בסרטון נשרים וזאבים  בתחנת האכלה
בשדה בוקר

בשבייה בגני חיות (לגבי חיות אומרים שִבְיָה לא שבי, שבי פירושו לקחת שבויים) כדי שנקבת הנשר תטיל יותר מביצה אחת, לוקחים ממנה את הביצה למדגרה אוטומטית  ואז לרוב תטיל ביצה נוספת.  כשהגוזל בוקע מחזירים אותו להורים בתקווה שיקבלו אותו ויטפלו בו- מה שלרוב קורה. אפשר לעשות את הטריק הזה  לא יותר מפעמיים

 זמן דגירה ממוצע של ביצת נשר הוא כ- 57 ימים, כאשר לאחר שהגוזל בקע  ועד שהפרחון יכול לעוף עוברים 
כ 120-140 ימים

גוזל בוקע כשהוא חסר אונים, עירום ועם עיניים עצומות. עם הזמן הוא פוקח את עיניו ומגדל פלומה שמתחלפת מאוחר יותר בנוצות. הגוזל בוקע בקן והוריו מטפלים בו מרגע הבקיעה ועד שהוא כמעט עצמאי ופורח מהקן. 
אפרוח הוא צאצאם של עופות דוגרי קרקע, כדוגמת הסיקסק והכִּרוָן  לעומת הגוזל, האפרוח בוקע כשהוא עוטה פלומה ועיניו פקוחות. אחרי זמן קצר ביותר, האפרוח יכול להתהלך ולאכול בכוחות עצמו.
פִּרְחוֹן שלב בחייהם של הציפורים שבו כבר גדלו להן הכנפיים והן מסוגלות לעוף, אך הן עדיין תלויות בהורים שלהן.

 לנשר יש ראייה  חדה מאוד הוא מסוגל להבחין בפגר מגובה של מאות מטרים וממרחק של קילומטרים רבים. 

באפריקה ראיתי לא פעם, חבורת נשרים עומדת על עצים  (בתמונה למטה מימין )

או  על עמודים גבוהים מתבוננים בעל בעל חיים גוסס ומחכה שימות

אז מה המצב  כיום?

ובכן, מכל ההרעלות נותרו כ40 זוגות נשרים בארץ
חוקרים מנסים לשמור את  אוכלוסית הנשרים:   על ידי מעקב אחרי הנשרים, ומתן מזון מתאים

 בחי בר כרמל שם מנסים לשמר מינים הנמצאים בסכנת הכחדה, יש גרעין רבייה ממנו  

משוחררים אל הטבע נשרים  שנולדו שם

  כפי תראו בסרטון  "יש נשר בשמיים"
 ב2018 מצאו זוג נשרים מקנן בכרמל מעל מגדים, לאחר שנים רבות שלא נראו שם נשרים
אז יש מקום לתקווה שאולי גם הילדים שלכם, ילדים יקרים,  יזכו לראות את הנשר המקראי המפואר שחי בארץ כבר מימי התנ"ך'